ווייס ואח' נ' טכנו-כים בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית ע"ס 120,000 ₪, לפי חוק איסור לשון הרע.

בתיק זה הוגש כתב תביעה מתוקן, ועל כן אתייחס להלן לכתב תביעה זה.

בכתב התביעה המתוקן טוענים התובעים, בין היתר, כדלקמן:

1.כי ביום 12.2.10 פנו אל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לרכישת חלקי ארון קיר לבניה עצמית. התובעים הגיעו לעמדת התשלום, שם התבשר להם כי אספקת המוצר הינה בתוך 7 ימים. התובעים פנו אל הנתבע 2, מנהל החנות, על מנת לברר האם ניתן לקבל את המוצר באופן מיידי והציעו לו תשלום נוסף, ואז החל הנתבע 2 לצעוק ולומר "אני לא זונה שלך ואותי לא תקנה בכסף, לא מעוניין למכור לך".

2.כי למרות ניסיונם של התובעים להרגיע את הנתבע 2, החל הנתבע 2 לצרוח בקולי קולות ברחבי החנות, לגדף ולהעליב את התובעים, ואמר "אינני רוצה למכור לכם, צאו מהחנות".

3.כי נותרו מבוישים ונבוכים והתובעת 2 לא חדלה אף לבכות.

4.כי פנו במכתב התראה לנתבעים, אשר לא זכה לכל מענה.

5.כי התנהלות הנתבעים מהווה עוולה לפי החוק לאיסור לשון הרע, ועל כן זכאים התובעים לפיצוי בגין עגמת הנפש, לחץ נפשי וטרדה מיותרת.

הנתבעים לא הגישו כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן, ועל כן נותר בתיק כתב ההגנה שהוגש על-ידי הנתבעים לכתב התביעה הראשון.

בכתב ההגנה מטעמם טוענים הנתבעים, בין היתר, כדלקמן:

1.כי דין התביעה להידחות, כתב התביעה אינו מגלה כל עילה כנגד הנתבעים, מדובר בתביעת סרק, קנטרנית וטורדנית, שהוגשה בעזות מצח.

2.כי ביום 12.2.10 פנו התובעים אל הנתבעת 1 לרכישת חלקי ארון לבניה עצמית. כשסרו התובעים אל עמדת התשלום, נאמר להם כי זמן אספקה הינו 7 ימי עסקים ואז פנו אל הנתבע 2 בבקשה לקצר את מועד האספקה. הנתבע 2 הסביר לתובעים כי אין באפשרותו להבטיח להם כי המוצר יסופק בפרק זמן קצר יותר, אך התובעים סירבו לקבל את הדברים והציעו תשלום נוסף. הנתבע 2 סירב להצעת התובעים, אך אלה המשיכו ללחוץ על הנתבע 2. הנתבע 2 הבהיר כי אינו ערוך לספק את המוצר כמבוקש על ידם, ובשלב זה עזבו התובעים את המקום.

3.כי הנתבע 2 לא קילל או גידף את התובעים, אלא הבהיר להם כי אין בכוונתו להיענות להצעתם לתשלום נוסף כדי לשנות את נהלי הנתבעת 1.

4.כי הנתבע 2 פעל בתום לב וכי לא היתה לנתבעים כל כוונה לפגוע בתובעים, כי טענות התובעים הינן טענות סרק.

5.כי לא קמה לתובעים עילה לפי החוק להגנת הפרטיות.

6.כי הסכום הנתבע הינו מופרך ומוגזם והוא סכום דמיוני.

7. ועוד.

ביום 2.9.10 הגישו הנתבעים בקשה לסילוק התובענה על הסף, ולאחר שנתקבלה תגובת התובעים ותגובת הנתבעים לתגובת התובעים, ניתנה החלטתי מיום 30.11.10, לפיה נדחתה הבקשה, והוריתי על הגשת כתב תביעה מתוקן, כפי שצוין לעיל.

ביום 28.4.11 התקיים קדם משפט וביום 22.3.12 התקיימה ישיבת ההוכחות, בה העידו שני התובעים, הנתבע 2 ומר פוני אברהם. בתום הישיבה הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בכתב, וכך עשו.